יציאה לספוטינג היא חוויה, בוחרים מקום שממנו ניתן לראות המראות ונחיתות, בודקים מה השעות שבהן תנועת המטוסים רבה יותר ומתאימים את כיוון ההמתנה לפי מיקום השמש, כך שהצילומים יהיו על-פי הסגנון והטעם שלנו.
מתחילים לצלם, וכל מה שמתקבל הן תמונות כאלה:
למה זה קרה?
מפני שהשתמשנו בציוד שאינו תואם את מטרת הצילום, שלא לומר "צילמנו עם הטלפון…"
מצד שני, אפשר להגיע עם ציוד צילום מקצועי בשווי אלפי שקלים, ולגלות ש"בזכות" העדשה המפלצתית אי אפשר לצלם את כל המטוס אלא רק חלקים ממנו.
התאמת הציוד לתנאי הצילום
כאשר מצלמים בתוך שדה התעופה (מי שמורשה, או מי שבדרך למטוס), צילום בסמארטפון עשוי להניב תמונות יפהפיות. הסיבה לכך היא פשוטה – הסמארטפונים המודרניים מכילים מצלמה באיכות גבוהה מאוד, ובנוסף, מכילים מעבד תמונה שמבצע תיקונים רבים לתמונה והופך אותה לתמונה נעימה לעין. הטלפון יודע לטפל בגוונים, בתיקון האיזורים הבהירים והכהים ומאפשר לרוב זוית רחבה או צרה, שנותנת מענה למרבית המקרים של צילום נוף.
צילום באותה סיטואציה בעזרת מצלמה מקצועית (SLR), או ללא-מראה(מירורלס) עם עדשת טלה עצומה, יהיה רק לרעתנו, ולא נוכל לעשות עם ה"תותח" הזה כלום. למקרים הללו, של צילום בשדה התעופה עצמו, יש להצטייד בעדשת טווח ביניים (24-70 לפול פריים, 17-55 לקרופ), ואפילו בעדשה רחבה(14-24, או 10-18 בהתאמה) לקבלת אפקט הפרספקטיבה.
צילום ספוטינג קלאסי, בו מתמקמים ליד אחד המסלולים, מחייב שימוש בעדשת טלה (ארוכת מוקד), קבועה או זום, שתאפשר לנו לקבל את המטוס על מלוא הפריים, בשלבים השונים שבו הוא חולף לידינו. חשוב לוודא שהטווח של העדשה, דווקא בקצה הרחב שלה, יאפשר לתפוס את כל המטוס כשהוא בנקודה הקרובה ביותר אלינו. 
לצורך ההמחשה, עדשת 150-600, או 200-500 לא תהיה אפקטיבית באיירפורט-סיטי מפני שהמטוסים יהיו קרובים מדי עבורה, ואילו התרחקות למקום בו כן ניתן להכניס את כל המטוס לתמונה, עלולה להוביל להופעת עיוותים הנובעים מגלי חום (במיוחד בקיץ הארוך שלנו).
המלצות וכללי אצבע
לצילום באיירפורט-סיטי, או מהתמך (בעבר, לצערנו) ניתן להסתפק בעדשת 70-300 (או 80-400) לחיישן קרופ בניקון, או בעדשה המשובחת 100-400 של קנון למצלמות קנון.
כאשר מתרחקים מקו המטוסים לאיזור צפריה, תל-חדיד או נקודות אחרות מרוחקות יותר, סביר ש- 300 לא תספיק, במיוחד כשמצלמים עם מצלמות פול-פריים, ולמקרים כאלה מביאים את התותחים הכבדים – 150-600 של סיגמא או טמרון, 200-500 של ניקון וכדומה.
חשוב להדגיש ששימוש במכפל עדשה אמנם מגדיל את האובייקט המצולם, אך פוגע באיכות ומוריד צמצם בהתאם ליחס ההגדלה.
העדשה המשובחת של קנון היא 100-400 ולא כמו שכתבת…
וה- 150-600 אפקטיבית באיירפורט אם יודעים להשתמש בה בזמן הנכון…
אכן 100-400 שגיאת הקלדה 🙂 תודה על התיקון
לגבי 150-600 – בזמן הנכון היא אכן מתאימה, מי שרוצה תמונת צד עלול להסתבך איתה.
האם עדשת קנון 100 300mm טוב לתמך?
תודה רבה על הטיפים שאלה קטנה האם עדשת קנון 100 300mm טובה למרפסת תצפית תודה
אם הכוונה היא 100-300, זה בהחלט טווח שימושי למצלמת קרופ, הוא קצת קצר לדעתי אם זו מצלמת פול-פריים. אני מצלם עם ניקון 70-300. תחילת המסלול קצת רחוק עבור העדשה הזו, אבל מרגע הניתוק עד שהמטוס עולה לגובה הוא נכנס מצוין במסך (אני מצלם עם חיישן קרופ).
תודה רבה על ההסבר המפורט
פשוט לי יש קנון 1300d ואני בתיכנון לקנות עדשה בשביל ספוטינג
70-200 טובה לאיירפורט סיטי עם קנון 7D (קרופ) ?
למטוסים גדולים (747/777/787) היא מצוינת, לקטנים (737/320) תצטרך לעשות קרופ בבית.
תודה בסוף קניתי את ה 100-400mm
למרות שחשבתי בהתחלה שלא יהיה לי מספיק כסף לזה (אני רק בן 16…)
בגלל זה שאלתי על ה 70-200